#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. כשאחד מקדיש שיתכפר בו אחר מי מוסיף חומש, מי ממיר? </p><p dir='rtl'>המעשר משלו על של חבירו טובת הנאה למי ומנין?	אמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן מקדיש מוסיף חומש [דכתיב &quot;ואם המקדיש יגאל את ביתו&quot;] מתכפר עושה תמורה [דאם תאמר מקדיש מצינו ציבור שעושים תמורה, ועוד דכתיב בנזיר &quot;מלבד אשר תשיג ידו&quot; דהינו אפ' הפרישו לו אחרים עושה תמורה, ואינו מוכח דאיכא למימר שחדשה התורה ש&quot;קרבנו&quot; לאו דוקא ויכול להתכפר במה שהפרישו אחרים]. </p><p dir='rtl'>המפריש משלו על של חברו טובת הנאה שלו דכתיב &quot;את כל מעשר תבואתך ונתת וגו.&quot;.	תמורה י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: יא. המקדיש עובר או בהמה מעוברת מה דין הולד (בתמימה ובבעלת מום) ומדוע?	למסקנא המקדיש עובר של בהמה תמימה ודאי שהעובר עומד בפני עצמו וקדוש. וכן אמר ר' יוחנן שמקדיש בהמה מעוברת לחטאת רצה מתכפר בה רצה בולדה וצריכי דמקמיתא אין ללמוד לבתריתא שהקדיש את העובר בפני עצמו ומבתריתא אין ללמוד לקמיתא שהקדיש אותה וכל אשר בה (ומיגו דחל על האם חל על הולד, ואם שירו משויר ועובר לאו ירך אמו). מקדיש ולד בעלת מום בר פדא סבר שאינו קדוש כיון שא&quot;א להקדיש האם קדושת הגוף ור' יוחנן סבר שקדוש שכשתי בהמות דמי. (וע' לקמן כה: דאיתותב ר' יוחנן בולד בהמה תמימה דלא אמרינן שהעובר עומד בפני עצמו וזה שם כתנאי.)</p>	תמורה י:		
